רוגע- קוסמטיקה אורגני בהכנה עצמית
מתכון לאפטרשייב מנטול  |  מתכון לבושםן לילות המזרח  |  מתכון לסרום לחות לשפתיים ברולאון  |  שמן גדילן מצוי  |  ערכה להכנת 1 קג' קרם בסיס אורגני  |  
חיפוש באתר
 
 



 

מה יש בחנות
שירותים נוספים
  



  שמן אכילאה ריחנית ופעילות אנטימיקרוביאלית

 

דף הבית >> ספריית מידע >> מאמרים על שמנים אתריים >> שמן אכילאה ריחנית ופעילות אנטימיקרוביאלית
   

 :

השמן האתרי המופק מהצמח אכילאה ריחנית נושא פעילות
אנטיבקטריאלית כנגד מגוון רחב של מיקרואורגניזמים.

הפעילותהביולוגית של השמן המופק מהצמח אכילאה ריחנית הגדל בנגב

מאת: ד"ר שמעון בר-אל, המחלקה לחומרי טבע והמחלקה לבקטריולוגיה, בית הספר לרפואה,האוניברסיטה העברית בירושלים. מען נוכחי: המעבדה לבדיקת שאריות
תרופות,המכון הוטרינרי, בית דגן.
סינתזיס, גיליון ,11 עמודים ,26-24 דצמבר .1995

אכילאה ריחנית ובשמה הלטיני fragrantissima Achillea היא בן שיח רב שנתי ממשפחת
המורכבים.בית גידולו הינו אפיקי הנחלים במדבר והוא מצוי בישראל ובארצות
השכנות.הצמח משמש ברפואה העממית: ענפי האכילאה הריחנית משמשים להכנת
שיקוייעיל כנגד שילשול והפרעות במערכת העיכול, וכמו-כן הצמח מוכר כיעיל בריפוי
שלפצעים זהומיים. על רקע מידע זה הוחלט לבדוק האם קיים בסיס מדעי לשימושו
העממישל הצמח.

בתחילהנ חקרה השפעת חומרים המופקים מהצמח על מספר מיקרואורגניזמים. נמצא כי
השמןהאתרי שמופק מאכילאה ריחנית נושא פעילות אנטיבקטריאלית כנגד ספקטרום
רחבשל מיקרואורגניזמים. הפעילות החזקה ביותר נצפתה כנגד קנדידה אלביקאנס
)שמראאוקריוטי פתוגני( וכנגד החיידקים סטרפטוקוקוס המוליטיקוס )גרם חיובי
פתוגני(וסטרפטוקוקוס טיפוסה )גרם שלילי, פתוגן של המעי(. ריכוז השמן האתרי שעיכב
אתכל המיקרואורגניזמים ביותר מתשעים אחוזים נע בין 0.85 לשני מ"ג למ"ל. זהו
ריכוזגבוה ביחס לחומרים האנטיביוטיים המצויים בשימוש כיום, כלומר פעילותו אינה
חזקהאך מאידך יש לזכור שהניסויים נערכו על השמן הגולמי המכיל מרכיבים רבים.
יתכןשלאחר זיהוי המרכיב הפעיל או המרכיבים הפעילים, טיהורם ושיחרורם מחומרי
לוואיאינרטיים או גם מחומרים אנטגוניסטיים היכולים להימצא בשמן האתרי, ניתן
יהיהלקבל פעילות גבוהה יותר.
השערהזו נתמכת על-ידי הממצאים הבאים:
בבדיקת הפעילות האניבקטריאלית של מרכיבי השמן האתרי בלענת המדבר
albaherba Artemisia נמצא שהמרכיב סנטולינה אלכוהול פעיל פי 5 מהשמן האתרי
הגולמי)לאחר תיקון הבדלי ריכוז(. הוכח שפעילותו יורדת לאחר שמערבבים אותו
עםמרכיבים אחרים של השמן האתרי.
בעבודה זו נחקרה הפעילות האנטיביוטית של שמן האכילאה שמצויים בו לפחות
שלושיםמרכיבים שונים. חלק מהם, חסרי כל פעילות אנטיבקטריאלית. רוב
הפעילותנתגלתה בפרקציה המכילה את הכהלים והמהווה כעשרים וחמישה
אחוזיםמכלל השמן. הפעילות הספציפית של פרקציה מנוקה זו גבוהה מפעילותה
בשמןהאתרי. יתרה מזאת, בבדיקות פעילות של המונוטרפן המנוקה TERPINEN
-4OL)טבלה מספר (5 המצוי בשמן האתרי של אכילאה ריחנית נתקבלה פעילות
גבוההיותר, של המרכיב הנקי, מאשר של השמן האתרי כולו )הפעילות מתיחסת
בהתאמהלריכוזו בשמן(.
אתהשימוש הנרחב של האכילאה הריחנית כנגד מחלות זיהומיות ניתן אולי להסביר
בתכולתהשמן האתרי הגבוהה בצמח )טבלה מספר ,(1 ובכמות הרבה המתקבלת בעת
חליטתהצמח. בנוסף על כך קיימת סברה שהפעילות של שמנים אתריים במערכות in
vivoגבוהה פי מאה מזו vitro .in
ההגברה יכולה לנבוע ממרכיבי מזון שכיחים כמו ,NaCl חומצה אצטית או חומרים
אחרים.הערך המעשי של השמן האתרי מאכילאה כמקור להפקת חומר אנטיביוטי לא
ברור,כל ניסויינו בשיטת הדיפוזיה באגר ובמצעים נוזליים בוצעו vitro .in לשם הוכחת
פעילותוהאנטיביוטית יש לעבור למערכות vivo ,in באלו עלול החומר להתגלות כבלתי
יעילומאידך הוא עשוי גם להפתיע ולפעול טוב יותר מאשר בניסויים המתוארים לעיל.
הבדואיםמשתמשים באכילאה ריחנית כתרופה נגד כאבי בטן ולריפוי פצעים. מחולל
מחלההאחראי לעיתים קרובות לשלשול חריף הוא החיידק sonni ,Shigella הן בבדיקות
בשיטתהדיפוזיה באגר והן במצע נוזלי נמצא שהשמן האתרי פעיל כנגד sonni S. ו-
Salmonella-typhosaשניהם פתוגנים של המעי. הוא פעיל גם כנגד Streptococcus
faecalisהמצוי בפלורה של מערכת העיכול ועלול להיות פתוגני. לעומת זאת נצפתה
פעילותנמוכה יותר כנגד coli Esherichia השייך לפלורה הנורמלית. יתכן שכוחו של
השמןאינו בהשמדה טוטלית של הפתוגן אלא בשינוי היחס בין כמות החיידקים
הפתוגניםלכמות הפלורה הנורמלית, לטובת האחרונה. ע"י נטייתו להחזיר את המערכת
לאיזוןהוא מאפשר למנגנון החיסון הטבעי להתגבר ולמנוע דלקת מעי חדה.
ידועשחומרים אנטיביוטיים מקובלים פוגעים לעיתים קרובות במנגנון ההגנה הטבעי של
המעי.בנסיון בעכברים, הראו שכמות חיידקי סלמונלה היכולה לגרום לסלמונלוזיס
במעיעכבר, קטנה פי עשר בעכברים מטופלים באנטיביוטיקה. גם בנסיונות קליניים
הוכח,שתרופות אנטיביוטיות מקובלות אשר ניתנות בטיפול במקרים של שלשול חיידקי,
עלוליםלגרום להארכת זמן המחלה או אף אחראיים להופעת דלקת מעי קשה
)פסאודוממברנוזאנטרוקוליטיס(. מחלה זו מקורה בהפרת האיזון הטבעי ובהשתלטות
פתוגניםדוגמת קלוסטרידיום דפיצ'ילי, המפריש טוקסינים ציטוטוקסיים, המביאים
להרס מעי.
קיימתהאפשרות שבריפוי מחלות מעיים זיהומיות עדיפה תרופה סלקטיבית בפעולתה
כנגדהפתוגנים, גם אם פעילותה נמוכה. יתכן כי הפרקציות המופקות מהשמן האתרי
עונותעל דרישה זו. יש לציין שלאכילאה ריחנית הסטוריה ארוכה של שימוש ברפואה
העממיתהן כתרופה נבלעת והן לריפוי פצעים חיצוניים. עד עתה לא דווח על רעילות בבני
אדםולא בחיות. חוסר רעילות משוער זה חייב כמובן להקבע בניסיון מדעי.
מחקריםשנעשו לאחרונה על שריר מעי של חזירי ים הראו כי לשמן אתרי המופק
מאכילאהריחנית יש פעילות ספסמוליטית כך שבנוסף לפעילות אנטיבקטריאלית השמן
עשוילהקל על כאב הבטן הנלווה לדלקת חיידקית חריפה של המעי, ע"י הרפיית עוויתות
המעי.
מתצפיות במיקרוסקופ אלקטרוני ניתן לראות בברור כי קיימת הספחות או הצמדות
)אינטראקציההידרופובית( של השמן האתרי על גבי התאים. בגלל אופיו הליפופילי נוטה
השמןהאתרי, כאשר הוא מצוי בסביבה מימית, להצטבר באזורים האפולריים. ניתן
להניחשתהליך דומה מתרחש במעי אף כאן חלה הספחות על גבי דופן המעי הליפופילי
מחד,ועל החיידקים מאידך. תופעה זו עשויה להגביר את האפקט הספסמוליטי והפעילות
הטרפויטיתשל השמן האתרי. על בסיס המידע הקיים אודות פעילותם הרפואית של
שמניםאתריים ועל אופן פעולתם של חומרים כימיים דומים נחקר מנגנון פעילותו של
השמןהאתרי מאכילאה ריחנית על החיידק ונעשה ניסיון למקם את אתר הפגיעה בתא.
נמצאכי בנוכחות השמן האתרי חלה ירידה באנקורפורציה של חומצת האמינו L[c14]
LEUCINEנשאלת השאלה האם ירידה זו הינה תוצאה מפגיעה בפעילות האנזימטית
בתהליךסנתזת החלבון, או שהיא נובעת מפגיעה בממברנה שאינה מאפשרת חדירה
תקינהשל חומצה אמינית זו אל פנים התא. העובדה ששמנים אתריים הינם חומרים
ליפופיליםיכלה להסביר את כושרם לפגוע בממברנה. בבדיקה ראשונית נמצא כי קיימת
הפרשהמהחיידק אל המצע של חומרים הבולעים קרינה בתחום ה- UV בעיקר בארכי
הגל260 ו- 280 ננומטר. בליעה זו אפיינית לחמרים כמו חומצות גרעין וחלבונים. תוצאות
דומותנתקבלו ע"י al et Uribe שהבחינו ביציאת חומרים הבולעים ב- 260 ננומטר
בהשפעתבתא-פינן שהינו מרכיב שכיח בשמנים אתריים. תצפיות באמצעות מיקרוסקופ
אלקטרוני הראו ספיחה של השמן האתרי אל גוף החיידק וכניסת חומר הצבע אל פנים
התא)תמונה .(2 עובדה זו מעידה על פגיעה בממברנה ע"י השמן.
הממצאיםהאחרים עד כה גם כן מצביעים על כך. פגיעה זו בממברנה מתבטאת:
בדליפה של יוני K מתוך התא ועליית ריכוזם במצע הגידול.
שחרור של חלבונים כתגובה לטיפול בשמן מהחיידק אל מצע הגידול. בשלב זה אין
יודעיםאם מקור החלבון הוא בציטופלסמת התא, במעטפת החיצונית או בממברנה
הציטופלסמטית)תמונה .(3
הירידה באנקורפרוציה של חומצת אמינו לתא שהובחנה בנוכחות השמן האתרי
יכולהגם כן לנבוע מדליפת יוני האשלגן, שהם בעלי חשיבות רבה בתהליך סינתזת
החלבונים.נמצא כי כאשר רמת האשלגן בתא פוחתת הסנתזה של חלבונים הינה
התהליךהמטאבולי הראשון להפגע.
תכולת ה- ATP של חיידק מעידה על שלמות התא ועל קיום הפעילות הביוכימיות
כסדרן.הירידה ברמת ה- ATP התוך תאית בהשפעת השמן האתרי עשויה להצביע
אףהיא על פגיעה ממברנלית אך היא יכולה להיות גם תוצאה נילוות לפגיעה
במערכותתוך תאיות. דליפה של מרכיבים מהתא, או פגיעה במפל הפרוטונים עקב
חרורהממברנה או ליקוי בתיפקודה הרגיל אשר גורר אחריו הפעלה מוגברת של
משאבותדוגמת משאבה ATPase משאבות פרוטונים אחרות או מערכות העברה
הדורשותאנרגיה במטרה לאזן את הרמה התאית, ולהחזיר את התא למצבו הרגיל
התקין.דרישת אנרגיה זו גבוהה, ותתבטא בצריכת אנרגיה מהירה, ולכן בתא חיידק
הפגועבממברנה, רמת ה- ATP התוך תאית הנמדדת תהיה נמוכה מרמת ה- ATP
בחיידקהמקיים פעילות מטבולית תקינה. רכוז נמוך של ATP גורם לפגיעה בשתי
מערכותהטרנספורט לקליטה אקטיבית של יוני האשלגן. שתי המערכות הן המערכת
הרפרסיביליתבעלת האפיניות הגבוהה לאשלגן והן המערכת הקונסטיטוטיבית
בעלתהאפיניות הנמוכה דורשות פרוק ATP ככוח מניע לפעילות הטרנספורט.
העכובשהבחנו בתהליך הנשימה של חיידקי coli E. על ידי השמן האתרי יכול לנבוע
מפגיעהבאנזימים המשתתפים בתהליך זה או מפגיעה בחלבונים אחרים הקשורים
בהעברתהאלקטרונים. al et Uriebe הראו כי בתא-פינן מעכב נשימה בשמרי cerevisia S.
ע"יפגיעה בציטוכרום B שבמיטוכונדריה. יש לציין כי בחיידקים ממוקמים חלבונים
אלה)הציטוכרומים( בממברנה הציטופלסמטית.
קטלזההוא אנזים המופיע באשריכיה קולי באזור הפריפלסמטי המצוי בין הממברנה
החיצוניתלממברנה הציטופלסמטית והוא משתתף בתהליכי ההגנה של החיידקים מפני
טוקסיותשל H202 ותוצריו. נמצא כי האנזים מעוכב על-ידי השמן האתרי, עובדה
המעידהעל קיומו של אפקט משולב המביא לעיכוב פעילות המיקרואורגניזמים. עיכוב
פעולתהקטלז חושף את החיידק לפעילות הציטוטוקסית של פראוקסידים שמקורם
בחמצןהאויר. vivo in עשויה להיות משמעות רבה ליכולת זו של שמן האכילאה ובשיפור
יכולתההגבה של לויקוציטים פולימורפונוקלארים )נויטרופילים( ומונונוקלארים
)מונוציטים(המהווים חלק ממערכת ההגנה של הגוף מפני פלישת חיידקים.
בתאיםאלו קיים מסלול מטאבולי אשר תפקידו ייצור קבוצת חומרים בעלי פעילות
בקטריוצידיתגבוהה ע"י חיזור חלקי של חמצן כאשר התוצרים העיקריים הם סופר
אוקסידומי חמצן. המכניזם האוקסידטיבי הקיים בלויקוציטים והמשמש להרג
מיקרואורגניזמיםניתן לחלקו לשתי קטגוריות. מערכת אחת הפועלת באמצעות האנזים
מיאלופראוקסידאזושניה המסוגלת לפעול בלעדיו. בשתי המערכות הנ"ל קיימת חשיבות
מכרעתלנוכחות H202 לשם קבלת פעילות בקטריוצידית, מיקרואורגניזמים רגישים
במידהשונה ל- H202 הדבר תלוי ביכולתן ליצו אנזימים כמו קטלז. פגיעה באנזים
תגביראת רגישות החיידק.
ישלציין כי השמן מכיל חומרים רבים בעלי קבוצות פונקציונאליות שונות שכל אחד
מהםיכול לפעול בצורה שונה ומיוחדת, עבודה עם מרכיבים מבודדים של השמן תאפשר
גילויחומרים בעלי ספציפיות גבוהה העשויים להתוות את הדרך לקבלת חומרים בעלי
פוטנציאלרפואי או ביוטכנולוגי.
מחקרינוהראשוניים הראו בברור כי פרקצית השמן האתרי המכילה ריכוז גבוה של
טרפניםנושאת פעילות אנטיביוטית, בעוד שמיצויים כלורופורמים אתנוליים וממיים
שמתקבליםלאחר הרחקת השמן האתרי לא הראו כל פעילות. הפעילות
האנטיבקטאריאלית נבדקה בשתי שיטות, מדידת קוטר עיכוב בשיטת הדיפוזיה באגר,
ובשיטתהמיהולים למציאת ה- .MIC נמצאה פעילות כנגד ספקטרום רחב של חיידקים
וגם כנגד קנדידה. פעילות גבוהה נצפתה כנגד סטרפטוקוקוס המוליטיקוס שיגלה
וסלמונלהופעילות נמוכה יחסית כנגד פסוידומונס, ואשריכיה קולי.
נמצאשה- MIC נע בין 1 מ"ג/מ"ל לשני מ"ג/מ"ל בהתאם לסוג החיידק.
נחקרמנגנון הפעולה של שמן האכילאה על תא החיידק K12. E.COLI נמצא שלשמן
האכילאהפעילות רחבה, הוספתו למצע הגידול הביאה לעליה ניכרת בריכוז יוני אשלגן
במצעהגידול, כמו-כן נמצא שבהשפעת השמן האתרי חל שחרור של מולקולות גדולות
יותרכמו חלבונים אל המצע. נמצא שנוכחות השמן מביאה לירידה מהירה בצריכת
חמצן.במקביל נמצא גם כי קיימת ירידה ברמת ה- ATP האנדוגנית.
לשמןהאכילאה ישנה גם השפעה מעכבת על פעילויות אנזימטיות המעורבות בהגנה על
התאמפני טוקסיות החמצן. לשמן יכולת לעכב פעילות הקטלז. בבדיקת רמת
האנקורפורציהשל חומצת אמינו L-LEUCIN ראינו כי חלה ירידה בנוכחות השמן
האתרי.

בתצפיות שנעשו באמצעות המיקרוסקופ האלקטרוני נראה כי קיימת ספיחה של השמן
האתריאל התאים )אשריכיה קולי, וסטרפטוקוקוס פקאליס( וחדירה של חומר הצבע
אורנילאצטט אל תוך התאים. תוצאות אלה מורות על פגיעה בממברנת תא החיידק.
במטרהלזהות מרכיב פעיל במיוחד בשמן האתרי נערכה פרקציונציה שלו בעזרת
כומטוגרפיהנוזלית. באופן זה ניתן להפריד בין פרקציות של פחממנים, קטונים, כהלים
וכו'.נמצא שעיקר הפעילות מתרכזת בפרקציה הכהלית שבודדה. כמו-כן הצלחנו לזהות
בפרקציההפעילה נוכחותו של חומר בשם -4OL TERPINEN מונוטרפן שנבדק ונמצא
כבעלפעילות אנטיבקטריאלית חזקה, וכגורם לפיגנטציה מוגברת בחידק AUREUS .S.
בדיקתהפעילות האנטיבקטריאלית של מונוטרפנים נקיים המצויים בשמן האכילאה
הראתהבברור כי מונוטרפנים כהליים מפגינים פעילות גבוהה כנגד ספקטרום רחב של
חיידקים.אולם, מרבית החומרים שנבדקו בריכוז נמוך לא הראו פעילות כלל בניגוד
לשמןהאתרי עצמו. ממצא זה מלמדנו כי הפעילות האנטיבקטריאלית של השמן האתרי
מוצאתלפועל על-ידי פעולה כוללת של מרכיבי השמן השונים.

הבנתם אותי?





 
   

 



 
חיפוש מתקדם
 
להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 



 

 

 דף הבית |  שאלות נפוצות | קטלוג מוצרים |  תנאי שימוש | מדיניות משלוחיםמפת האתר | צור קשר
 
לייבסיטי - בניית אתרים